Cardboard
3.3ספריות והדגמותעודכן 21 בנובמבר 2026

צילומי מסך





ניתוח מאת Mobexer
כשאני רוצה להראות למישהו איך משקפי מציאות מדומה פשוטים יכולים להפוך טלפון לחלון לעולם תלת־ממדי, Cardboard היא נקודת פתיחה מעניינת. זו אפליקציה של Google LLC שמיועדת לחוויות מציאות מדומה בסמארטפון, ולא משחק מלא או כלי עבודה. בעיניי, כדאי להתייחס אליה קודם כול כהדגמה: דרך להתנסות בפורמט, להבין אם הוא מסקרן אתכם ולראות כיצד הטלפון משתלב במשקפי Cardboard תואמים.
התנסות קצרה לפני שמחליטים אם המציאות המדומה מתאימה לכם
ההבדל המרכזי בינה לבין אפליקציות בידור רגילות הוא אופן השימוש. במקום להביט במסך כרגיל, מצמידים את הטלפון למשקפי צפייה מתאימים ומתבוננים בסביבה דיגיטלית דרך עדשות. החוויה יכולה להרגיש מוחשית ומסקרנת, אבל היא תלויה גם במכשיר, בהתאמה של המשקפיים ובנוחות האישית שלכם. לכן, אני לא רואה בה תחליף קבוע לסרטונים, משחקים או אפליקציות תלת־ממד אחרות, אלא דרך נגישה לטעום מהם.
הקטגוריה שלה היא ספריות והדגמות, וזה תיאור מועיל לציפיות: מדובר באפליקציה שמדגימה את הרעיון של מציאות מדומה, ולא בכותר שמבטיח מסע ממושך או תוכן שנועד להעסיק אתכם יום־יום. היא חינמית, מדורגת PEGI 3, ונושאת דירוג ממוצע של 3.3 מתוך חמש על סמך כ־163 אלף דירוגים. בעיניי, הפער בין העניין הטכנולוגי לבין הדירוג הצנוע מזכיר שהחוויה תלויה מאוד בשאלה אם יש לכם ציוד מתאים ומה אתם מצפים לקבל ממנה.
היא צברה יותר מ־10 מיליון התקנות, והגרסה הנוכחית היא 4.0.1. האפליקציה יצאה ב־25 ביוני 2014, כך שכדאי להבין אותה גם בהקשר של התקופה שבה צפייה בסמארטפון במשקפי קרטון הייתה דרך פשוטה להציג מציאות מדומה. כיום קיימות דרכים אחרות לצפות בתוכן immersive, אבל הפשטות של הרעיון עדיין יכולה להיות יתרון למי שרוצה לבדוק אותו בלי להתחייב לחוויית שימוש מורכבת.
מה כדאי לבדוק לפני שמתחילים
הטלפון הוא חלק מרכזי מהחוויה, לא רק מסך שמציג אותה. לפני שמסתמכים על האפליקציה, בדקו שהמכשיר שלכם עומד בדרישת המערכת, ושיש לכם משקפי Cardboard שמתאימים למידותיו ולצורת ההכנסה שלו. גרסת מערכת ההפעלה המינימלית היא 10. אם אינכם בטוחים לגבי התאימות, עדיף לברר זאת בחנות האפליקציות של המכשיר ולבדוק את הוראות היצרן של המשקפיים, במקום להניח שכל טלפון וכל זוג משקפיים יתאימו.
עוד דבר שכדאי לסדר מראש הוא סביבת הצפייה. אני ממליץ להתחיל בישיבה, במקום שבו אפשר להניח את הטלפון בבטחה אם מתעייפים, ולוודא שאין בסביבה שולחן או חפץ שתיתקלו בו אם תסובבו את הראש. זו עצה מעשית במיוחד למי שמנסה מציאות מדומה בפעם הראשונה: התחושה עשויה לעודד אתכם להביט לכל הכיוונים, גם כששדה הראייה בפועל מוגבל למשקפיים. אין צורך להפוך את ההדגמה לאירוע גדול, אבל מעט הכנה מונעת התעסקות מיותרת באמצע.
יש עוד בדיקה קטנה שכדאי לעשות לפני שמכניסים את הטלפון למשקפיים: ודאו שהמסך נקי ושהמכשיר אינו עומד להתריע או לדרוש מכם פעולה באמצע הצפייה. התראה שמופיעה מול העיניים אינה מסוכנת כשלעצמה, אבל היא יכולה להוציא אתכם מהחוויה ולגרום לכם להוריד את המשקפיים כדי לטפל בטלפון. אם אתם מתכננים להראות את האפליקציה לאדם אחר, הכינו אותה בעצמכם לפני שמתחילים, במקום לבקש ממנו לנווט כשהמכשיר כבר מורכב בתוך המשקפיים.
חדשות מחדר המערכת

Gossip Harbor: משחק מיזוג קצר שהופך לעוד פרק
משחק המיזוג של Gossip Harbor מתאים לקצב של רגעים קצרים, אבל הסיפור הממכר שלו מגיע עם המתנה, חזרתיות וקצת יותר דרמה ממה שהפסקה דורשת.

Stumble Guys: משחק קצר וכיפי, עד שההפסדים מתחילים לעייף
בדקנו את המשחק דרך כמה סוגי שחקנים: מתחילים, חורשי מסלולים, בעלי מכשירים חלשים וחבורות חברים. ההמלצה משתנה לפי הזמן, המכשיר והסבלנות שלכם.

צובעים ולומדים: כך הופכים כל ציור לתרגול קצר ומהנה
המשחק לא מסתכם בבחירת צבעים: עם סדר נכון, שאלות קטנות וקצב שמתאים לילד, כל ציור יכול להפוך לתרגול מועיל — בלי להפוך את זמן המסך לשיעור מעייף.

YouTube Music הופך כל שיר לסיבה להישאר
הכוח של YouTube Music אינו רק בקטלוג ענק, אלא בחיבור בין שירים, הופעות וגרסאות נדירות להרגל יומיומי שקשה להחליף.

Word בכיס: המסמכים כבר לא מחכים למחשב
הטלפון כבר לא משמש רק לקריאת מסמכים: Word דוחפת את העבודה הקטנה והדחופה אל תוך הנייד, אבל לא כל משימה באמת נוחה שם.

בריחה קצרה ועוד ניסיון אחד: Gugu Gaga Penguin Escape
Gugu Gaga Penguin Escape בונה את הקסם שלו סביב בריחה זריזה, קצב של ניסיונות קצרים ותחושת התקדמות שמפתה לחזור. הוא קל ללמידה, אך לא תמיד סלחני.
המאמר הבא שכדאי לקרוא
Audible הופכת זמן מת בין מטלות לזמן עם סיפור
Audible הופכת נסיעות, מטלות והליכות לזמן קריאה מסוג אחר. זו נוחות אמיתית, אבל גם סימן לאופן שבו אנחנו מבקשים למלא כל רגע בקול.
הדוד שוב מעצבן, אבל האם הבדיחה מחזיקה מעמד?
הכאוס הקצר וההומור הפיזי של Annoying Uncle Punch Game® מסבירים את כוח המשיכה שלו. השאלה הקשה יותר היא מה נשאר אחרי שהבדיחה כבר מוכרת.
Clash of Clans: ממשק שמכוון היטב, אך מתקשה להסביר את העומס
הכוח של Clash of Clans אינו רק בקרבות, אלא בדרך שבה הוא מלמד, מכוון ומתגמל. דווקא אחרי שמכירים את הכפר, מתגלים גם המחיר והחיכוך של הממשק.
בקנדי קראש סאגה משחקים לבד, אבל לא לגמרי
מאחורי הלוחות הצבעוניים מסתתר משחק של הרגלים, שיתוף ותחרות קטנה. בדקנו מה באמת מחבר בין שחקני קנדי קראש, ואיפה הקהילה נעצרת.
אמון, פרטיות והחלטות שאפשר לראות
בכל אפליקציה שמפעילים יחד עם טלפון ומשקפי צפייה, טבעי לשאול מה נדרש כדי להתחיל ואילו בחירות מוצגות בדרך. אני מעדיף לבחון את הדברים במסך ההרשאות של המכשיר ובמסכים שמופיעים בפועל, ולא להסיק מסקנות על איסוף מידע או על מדיניות פרטיות בלי בסיס ברור. עצם העובדה שמדובר באפליקציה של Google LLC אינה סיבה בפני עצמה להניח מה היא עושה עם מידע אישי, וגם לא סיבה להתעלם מהחלטות שהטלפון מציג בזמן ההתקנה והשימוש.
בפועל, הרגל פשוט עוזר: קראו את בקשות הגישה אם וכאשר הן מופיעות, בדקו מה המכשיר מאפשר לכם לאשר או לדחות, ושימו לב אם האפליקציה מציעה בחירה לפני מעבר לשלב הבא. אם משהו אינו ברור, אפשר לעצור ולא להמשיך עד שמבינים את ההשלכה. אני לא הייתי מתקין אפליקציה על סמך הנחה שהיא זקוקה לכל הרשאה אפשרית, ובאותה מידה לא הייתי טוען שהיא מבקשת הרשאה מסוימת בלי לראות זאת בעצמי.
אפשר גם לבדוק את בקרות החשבון והפרטיות הכלליות של הטלפון לפני שמוסרים אותו למישהו אחר. אין צורך לשנות הגדרות שאינכם מבינים; המטרה היא לדעת מי מחזיק במכשיר ואילו החלטות מוצגות על המסך בזמן השימוש. אם הטלפון שייך לעבודה, לבית ספר או לאדם אחר, כדאי לבקש רשות לפני התקנה ושינוי כלשהו. בעיניי, זה חלק מאמון בסיסי: לא מניחים שהתקנה חינמית היא חסרת השלכות, אבל גם לא מייחסים לאפליקציה פעולה שלא ראינו.
הנקודה הזאת משמעותית במיוחד כשמשתפים את הטלפון עם אחרים. מציאות מדומה יכולה לגרום לאדם להתרכז מאוד במה שרואים דרך העדשות, ולכן כדאי להגדיר את המכשיר ולהחליט על ההגדרות לפני שמעבירים אותו לחבר או לילד. אם עולה בקשת הרשאה, עדיף שהמבוגר שמכיר את המכשיר יקרא אותה ולא שהמשתמש הבא יאשר אותה בחיפזון. כך נשמרת שליטה גם כשמדובר בהדגמה קצרה ולא בפעילות שנראית רגישה במיוחד.
יש רגעים שבהם תשומת הלב לטלפון חשובה יותר מהתוכן עצמו: התקנה ראשונה, בקשה שמופיעה לפתע, או מסך שמבקש לבחור כיצד להמשיך. אני נוהג לעצור שם, לקרוא את הניסוח ולבחור באופן מודע, במקום ללחוץ במהירות כדי להגיע לחוויה. מי שמעדיף לא לשנות דבר במכשיר שלו יכול גם לבחור לצפות בהדגמה אצל חבר שכבר הכין את המשקפיים, כל עוד ברור לו אילו החלטות הוא מקבל בזמן השימוש.
מה מרגישים בשימוש, ומה פחות נוח
היתרון של Cardboard הוא ביכולת להפוך רעיון מופשט למשהו שאפשר לחוות. הסבר על מציאות מדומה נשאר לעיתים תיאורטי, אבל צפייה דרך משקפיים משנה את נקודת המבט ומבהירה למה אנשים מתעניינים בפורמט. כשאני מראה אותו למישהו בפעם הראשונה, אני מתייחס אליו כאל הדגמה קצרה שאפשר לדבר עליה יחד, ולא כאל מוצר שצריך להוכיח את עצמו באמצעות שעות של שימוש.
החיסרון הוא שהפשטות הזאת תלויה באביזר ובטלפון. מי שאין לו משקפי Cardboard תואמים עלול לגלות שהאפליקציה לבדה אינה מספקת את אותה חוויה, ומי שמצפה למכשיר ייעודי ולבקרי משחק לא יקבל כאן תחליף מלא לכך. גם נוחות היא עניין אישי: משקל הטלפון, ההתאמה לפנים והתחושה של צפייה קרובה יכולים להשפיע על הרצון להמשיך. אם אתם מרגישים אי־נוחות, הפסיקו וצאו מהמשקפיים במקום לנסות להתרגל בכוח.
במפגש ראשון, כדאי להבחין בין עניין בחידוש לבין רצון להשתמש בו לאורך זמן. אדם עשוי להתלהב מהרעיון, להתנסות לרגע ואז להעדיף לחזור למסך רגיל; זה לא אומר שהחוויה נכשלה. ההדגמה טובה דווקא כשנותנים למשתמש להחליט בעצמו אם להמשיך. אני לא הייתי הופך אותה למבחן סבלנות, ובוודאי לא מתעקש שמישהו יישאר עם המשקפיים אם הוא אומר שהתחושה אינה נעימה לו.
שימוש יומיומי סביר יכול להיות פשוט למדי: חבר מגיע, שואל מה מיוחד במשקפי מציאות מדומה, ואתם נותנים לו להתנסות לכמה רגעים בישיבה, תוך שאתם מסבירים איך להחזיק את המכשיר ואיך לעצור. אחר כך אפשר להחליט יחד אם הנושא מעניין מספיק כדי לחפש חוויות אחרות. בעיניי, זה שימוש מוצלח יותר מאשר להוריד אותה בציפייה לאוסף גדול של פעילויות שיחזיק אתכם לאורך זמן.
אם משתמשים בה לצורך הסבר בכיתה או בבית, אפשר להפוך את ההתנסות לשיחה ולא רק להצצה. לפני שמרכיבים את המשקפיים, בקשו מהצופה לתאר מה הוא מצפה לראות; אחר כך שאלו מה השתנה כשהוא יכול להביט סביבו. כך האפליקציה משמשת פתיח להבנת הרעיון, בלי לטעון שהיא שיעור שלם או כלי לימודי מקיף. היתרון כאן הוא הפשטות: לא צריך להפוך את השימוש לתחרות או להאריך אותו כדי שיהיה על מה לדבר.
יש גם פשרה שכדאי להכיר כשמשתפים משקפיים בין כמה אנשים: כל החלפה דורשת להוציא ולהכניס את הטלפון בזהירות, ולוודא שהוא יושב במקום הנכון. אם המכשיר לא מקובע היטב, החוויה עלולה להיות פחות נוחה, וההתעסקות הטכנית עלולה להסיח את הדעת. לכן, לפני שמתחילים, אני בודק שהכול יציב ומסביר למי שמנסה לא למשוך את הטלפון החוצה בבת אחת.
עוד טיפ מעשי הוא לקבוע מראש סימן פשוט לעצירה, במיוחד כשמישהו אחר מרכיב את המשקפיים ואינו רואה אתכם היטב. אפשר לומר לו שיוריד אותם אם הוא רוצה לשאול שאלה או לעצור, במקום לנסות להתמצא דרך העדשות. זה נשמע מובן מאליו, אבל כשאדם מרוכז בחוויה הוא עלול להמשיך עוד רגע רק כדי להבין מה קורה. עצירה יזומה שומרת על ההתנסות רגועה ומאפשרת לכם לבדוק שהטלפון נשאר מחובר וממוקם כראוי.
למי היא מתאימה לעומת חלופות אחרות
לעומת צפייה רגילה בטלפון, Cardboard מתאימה למי שרוצה לבדוק איך שינוי נקודת המבט משפיע על תחושת הנוכחות. לעומת משחקים שמיועדים למסך מגע, היא אינה הבחירה שלי כשאני מחפש שליטה מדויקת, התקדמות מסודרת או פעילות שאפשר ליהנות ממנה בלי ציוד נוסף. ואם כבר יש לכם מערכת מציאות מדומה ייעודית, סביר שתעדיפו את התוכן ואת אפשרויות השליטה שלה עבור שימוש ממושך. היתרון של Cardboard הוא דווקא הרעיון הפשוט והנגיש, ולא ניסיון להתחרות בכל תכונה של מערכת מתקדמת.
בהשוואה לסרטון רגיל, היתרון כאן אינו בהכרח חדות או נוחות, אלא האפשרות לשנות את כיוון המבט ולהרגיש שהצפייה מתרחשת סביבכם. מנגד, סרטון על מסך רגיל נוח יותר לשיתוף, קל לעצור ולחדש, ואינו דורש משקפיים תואמים. אם המטרה שלכם היא לצפות בתוכן יחד על ספה או להראות משהו לכמה אנשים בבת אחת, מסך משותף עשוי להתאים הרבה יותר. אם המטרה היא להמחיש את תחושת המבט מתוך סביבה דיגיטלית, ההתנסות במשקפיים מספקת משהו שהצפייה הרגילה אינה נותנת באותו אופן.
היא עשויה להתאים למי שסקרן לגבי מציאות מדומה, למורה או להורה שמחפש דרך מוחשית להציג את הרעיון, ולמי שכבר מחזיק במשקפיים תואמים ורוצה לבדוק אם הטלפון שלו מתאים לחוויה. מנגד, הייתי מדלג עליה אם אין לכם את האביזר הדרוש, אם אתם מעדיפים תוכן שאפשר לצפות בו בלי להצמיד מסך לפנים, או אם אתם מחפשים משחק עשיר וממושך. כך אפשר לחסוך את האכזבה הנפוצה של ציפייה לאפליקציית בידור מלאה מתוך כלי שמטרתו העיקרית היא הדגמה.
למי שמתלבט אם לקנות משקפיים במיוחד, הייתי מציע לא להתחיל מהוצאה או מהבטחה לעצמו להשתמש בהם הרבה. ראשית כדאי לנסות זוג תואם שכבר זמין לכם או לחבר, ולהקדיש זמן קצר לבדיקה של הנוחות ושל התאמת הטלפון. אם אחרי ההתנסות אתם בעיקר מתעניינים ברעיון אבל לא רוצים להחזיק את האביזר מול הפנים, ייתכן שסרטונים רגילים או הדגמה על מסך יהיו פתרון נכון יותר. אם אתם נהנים מהתחושה ורוצים חוויות ממושכות יותר, מערכת ייעודית היא חלופה הגיונית יותר להמשך, אך היא גם מיועדת לציפיות אחרות.
כשמנסים אותה עם אדם חדש, כדאי להציע התנסות קצרה ולא להניח שהוא ירגיש בנוח מיד. הסבירו שאפשר להסיר את המשקפיים בכל רגע, השאירו את האדם בישיבה, ואל תעבירו את הטלפון תוך כדי שהוא עדיין מרכיב אותם. אלו צעדים קטנים, אבל הם משפרים את חוויית ההיכרות ומחזירים למשתמש שליטה על הקצב. למי שרגיש לתנועה או אינו נהנה מצפייה קרובה, צפייה רגילה במסך תהיה בחירה נוחה יותר.
ההבחנה הזאת חשובה גם להורים: דירוג הגיל הנמוך אינו אומר שכל ילד ייהנה מהחוויה או שכל מצב מתאים להתנסות. כדאי להישאר ליד הילד, להסביר מראש איך מסירים את המשקפיים ולוודא שהטלפון מוחזק בבטחה. האפליקציה יכולה לעורר סקרנות, אבל היא לא מחליפה שיקול דעת של מבוגר לגבי נוחות, סביבת הצפייה והזמן שמקדישים לה. אם הילד מעדיף לראות את המכשיר מבחוץ או אינו רוצה לחבוש את המשקפיים, אין צורך לשכנע אותו.
פסק הדין שלי: הדגמה שימושית, לא הבטחה לחוויה שלמה
אני רואה ב־Cardboard דרך טובה להבין אם מציאות מדומה מבוססת טלפון מסקרנת אתכם, בתנאי שיש לכם ציוד תואם ואתם נכנסים אליה בציפיות מתונות. היא מציעה היכרות נגישה עם רעיון שאחרת קשה להסביר במילים, אך הנוחות, ההתאמה וההנאה משתנות מאדם לאדם. עבורי, הערך העיקרי שלה הוא רגע הגילוי: להבין איך הטלפון והמשקפיים משנים את הצפייה, בלי להעמיד פנים שמדובר במערכת מלאה.
הייתי בוחר בה כשיש לי מטרה ברורה וקצרה: להראות לחבר מה פירוש צפייה דרך משקפיים, לבדוק אם הטלפון מתאים לאביזר שכבר נמצא ברשותי, או לפתוח שיחה על מציאות מדומה. לא הייתי מתקין אותה בציפייה שהיא תחליף משחקים רגילים או תספק סיבה קבועה לחזור אליה. ההבדל הזה אולי נשמע קטן, אבל הוא קובע אם תראו בה הדגמה ממוקדת או מוצר שחסר בו משהו.
למי שמחליט לנסות, סדר הפעולות שלי פשוט: בודקים התאמה של הטלפון והמשקפיים, מסדרים מקום בטוח לישיבה, קוראים כל בקשת הרשאה שמופיעה, ורק אז מתחילים. במהלך ההתנסות משאירים את הטלפון יציב ומסכימים מראש שאפשר לעצור בכל רגע. לאחר מכן כדאי לשאול את עצמכם לא רק אם החוויה הייתה מעניינת, אלא גם אם האביזר היה נוח ואם הייתם רוצים להשתמש בו שוב. כך ההחלטה אם להמשיך מבוססת על ניסיון אישי ולא על הרעיון בלבד.
לפני שמתקינים, בדקו את התאמת המכשיר והמשקפיים, קראו כל בקשת הרשאה שמופיעה, והתחילו במקום בטוח ובישיבה. אם החוויה מוצאת חן בעיניכם, תוכלו לבחור בהמשך אם להשקיע בחלופה מתקדמת יותר; אם לא, לא הפסדתם הרבה מעבר לניסיון קצר. זו אפליקציה שהייתי ממליץ עליה לחבר סקרן עם הציוד הנכון, אבל לא למי שמחפש משחק עשיר או שימוש יומיומי. מבחינתי, Cardboard מצליחה כשהיא נשארת בדיוק מה שהיא: טעימה פשוטה ממציאות מדומה, עם ציפיות ברורות וקצת שיקול דעת.
יתרונות וחסרונות
יתרונות
- מאפשרת לצפות בסרטוני 360° ולחוות סביבות מציאות מדומה.
- ממשק פשוט שמקל על מציאת חוויות VR תואמות.
- תומכת במגוון משקפי Cardboard, ולא רק בדגם אחד.
- מתאימה להדגמת VR ולשיתוף חוויות עם חברים.
- רוב התכנים הבסיסיים זמינים ללא תשלום.
חסרונות
- נדרשים משקפי Cardboard תואמים כדי ליהנות מחוויית VR מלאה.
- איכות החוויה תלויה ברזולוציית המסך ובחיישני הטלפון.
- שימוש ממושך עלול לגרום לעייפות או לסחרחורת.
- חלק מהתכנים והיישומים עשויים שלא לפעול בכל מכשיר.
- מבחר החוויות עשוי להרגיש מוגבל ביחס לפלטפורמות VR מתקדמות.
שאלות נפוצות
מהי אפליקציית Cardboard ומה אפשר לעשות באמצעותה?
Cardboard של Google מיועדת לצפייה בתוכן מציאות מדומה באמצעות טלפון ומשקפי מציאות מדומה תואמים. האפליקציה יכולה לשמש להצגת חוויות VR, כגון סרטונים וסביבות תלת־ממדיות, ולעזור למשתמשים להכיר את אופן השימוש במשקפיים. התכונות והתוכן הזמינים עשויים להשתנות לפי המכשיר, גרסת האפליקציה והזמינות של שירותים תואמים.
האם צריך משקפי מציאות מדומה כדי להשתמש ב-Cardboard?
כדי ליהנות מחוויית הצפייה המפוצלת והמרחבית, בדרך כלל נדרשים משקפי VR תואמים לטלפון, כמו משקפי Google Cardboard או דגם אחר שמתאים למידות המכשיר. כדאי לבדוק מראש שהטלפון נכנס היטב למתקן ושאפשר להשתמש בכפתור או במנגנון הבחירה שלו. ייתכן שאפשר לפתוח חלק מהתוכן גם בלי משקפיים, אך החוויה תהיה שונה.
אילו מכשירים ומערכות הפעלה תומכים באפליקציית Cardboard?
התאימות תלויה בדגם הטלפון, בגרסת מערכת ההפעלה ובזמינות האפליקציה בחנות המתאימה. לפני ההורדה מומלץ לבדוק את דרישות המערכת ואת פרטי התאימות בעמוד האפליקציה ב-Google Play או ב-App Store, אם היא מוצעת שם. גם טלפון תואם עשוי לספק חוויה שונה בהתאם לגודל המסך, לחיישני התנועה ולתמיכה בתוכן המבוקש.
האם Cardboard עולה כסף, והאם יש בה רכישות או פרסומות?
המחיר, הפרסומות והרכישות האפשריות תלויים בגרסה ובעמוד ההפצה של האפליקציה, ולכן כדאי לבדוק את המידע העדכני בחנות לפני ההתקנה. בנוסף, משקפי Cardboard עצמם עשויים להיות מוצר נפרד שאינו כלול בהורדת האפליקציה. אם חוויה מסוימת דורשת אפליקציה נוספת או גישה לשירות חיצוני, ייתכן שיהיו לה תנאים או עלויות משלה.
האם השימוש ב-Cardboard עלול לגרום לאי־נוחות, ואיך משתמשים בה בבטחה?
צפייה במציאות מדומה עלולה לגרום אצל חלק מהמשתמשים לסחרחורת, בחילה, עייפות עיניים או כאב ראש, במיוחד במפגשים ממושכים. מומלץ להתחיל בפרקי זמן קצרים, לשבת או לעמוד במקום בטוח ולהפסיק מיד אם מופיעה אי־נוחות. אין להשתמש באפליקציה בזמן הליכה, נהיגה או פעילות שמחייבת תשומת לב לסביבה, ויש להשגיח על ילדים בהתאם לגיל ולהנחיות היצרן.











